• לידת בית
     היא לידה  המתבצעת עפ"י תכנון מראש בבית היולדת או במקום אחר שאינו רפואי ולא בבית יולדות או במרכז לידה.
    הלידה מתבצעת בליווי של מיילדת , תומכת לידה או רופא מיילד.
     
    רוב הלידות בישראל ובעולם המערבי מתבצעות בביה"ח , אך בכל זאת יש נשים המעדיפות ללדת בבית.
     
    הנשים הללו לרוב מחליטות ללדת בבית משתי סיבות עיקריות , האחת היא חוויה לא נעימה או טראומה כלשהי שעברו בלידה קודמת או שחברה/מכרה עברה, והסיבה השנייה היא שהאישה רוצה לעבור חוויה שונה ואחרת מהמוכרת והמקובלת באווירה ביתית ורגועה שיש בה שליטה מוחלטת על כל תהליך הלידה.
     
    בשנות ה –   90ערך ארגון הבריאות העולמי מחקר מקיף בו
    ביקש לבחון מהו מקום בטוח ביותר ללדת בו , תוצאות המחקר העלו כי במדינות מפותחות , בהריונות בסיכון נמוך * לידת בית עבור אישה שזוהי לה הלידה הראשונה בטוחה במידה שווה ללידה בבית חולים.
    עבור אישה שזוהי אינה לידתה הראשונה נקבע כי לידת בית בטוחה באופן משמעותי יותר מאשר לידה בבית החולים.
    מקר נוסף שנערך ב – 2005 והתמקד בלידות בית בצפון אמריקה קובע גם הוא שכשמדובר בלידות בסיכון נמוך , לידת בית מתוכננת מראש עם מיילדת מוסמכת , בטוחה כמו לידה בבית חולים. החוקרים השווה תוצאות בין כ-5500 לידות בית מול 3 מיליון לידות שבוצעו בבי"ח באותה שנה ( בכל המקרים ההיריון היה בסיכון נמוך ).
    שיעור ההתערבויות הרפואיות בלידות בית היה פחות ממחצית מההתערבויות שבוצעו במהלך הלידות בבית החולים.
    12.1% מהנשים שתכננו ללדת בבית הועברו לבית חולים. מתוכן 9.6% נזקקו לזירוז הלידה  - לעומת 21% מהנשים שילדו בבית חולים. 3.7% עברו ניתוח קיסרי לעומת 19%. 2.1% נזקקו לחיתוך חיץ לעומת 33%.
    שיעור תמותת התינוקות היה 1.7 מקרי מוות מתוך 1000 לידות בית , בדומה לתוצאות בתי חולים בצפון אמריקה. לא הייתה תמותת אימהות.
    מחקר גדול נוסף שהתפרסם בהולנד ב-2009 – בחן מעל לחצי מיליון לידות של נשים בהריון בסיכון נמוך שילדו בבית חולים או בבית ולא מצאו שום הבדל בין שיעור מיקרי התמותה של אמהות או ילודים.
    מחקר נוסף באנגליה ב – 2011 בחן 65,000 לידות  - תוצאותיו הראו שלידות בית מתוכננות בהריון בסיכון נמוך המלוות ע"י מיילדת מוסמכת בטוחות באותה המידה בחדרי לידה בבית חולים או במרכזי לידה .
     
    ואצלנו...
    בישראל מתבצעות מאות לידות בית בשנה. מספרן עולה במהלך השנים אך הן עדיין פחות מחצי אחוז מכלל הלידות. מחקר חלוץ על תוצאות של לידות בית מתוכננות בישראל בין השנים 2003-2007 הראה כי בחירה נכונה של יולדות בסיכון נמוך מאפשרת לידות בית ברמת בטיחות גבוהה.
    בשנים 2003-2004התרחשו 520 לידות בית מתוכן הסתיימו בבית בהצלחה 92.3%.
    40 יולדות הועברו לבית החולים הקרוב , 60% מהן עקב חוסר התקדמות בלידה, 17 מתוכן ילדו בבי"ח בלידה רגילה , 18 מתוכן ילדו בניתוח קיסרי ,5 יולדות בלידה מכשירנית .
    לא נרשמו מקרים של תמותת אימהות , רק מקרה אחד של ילוד שנפטר עקב מוות בעריסה, של 1.9 פטירות ל – 1000 לידות , לעומת מעל ל – 4 פטירות ל-1000 לידות באוכלוסיה הכללית .
     
    תוצאות דומות , בחלקן אף זהות , התקבלו במחקר דומה ( ג'ונסון ודיויס) שנערך בצפון אמריקה והקיף 5418 לידות בית מתוכננות.
    על הנתונים הללו אחראים ד"ר אבנר שיפטן, רופא מיילד בכיר שעוסק גם בלידות בית יחד עם מיילדות בית מוסמכות.
    לפי דבריו כשיולדים בבית מצב התודעה של היולדת הוא משמעותי לתוצאות הלידה ולכן נבדק על ידי המיילדת או הרופא.
    התוצאות של לידות בית מתוכננות עם עובר יחיד בסיכון נמוך ובמועד ( שבוע 38-42) אינן נופלות מתוצאות של לידות בבית חולים ולעיתים עולות עליהן.
     
    משרד הבריאות בארץ אינו מעודד לידה מחוץ לבית החולים ואף פועל נגד תופעה זו  ורואה את הלידה כפרוצדורה רפואית ואפילו יותר כך  - כמצב חירום רפואי.
    עם זאת הוציא משרד הבריאות ב-2008 נוהל מסודר ללידות מחוץ לבית חולים.ב2012 הוציא נוהל חוזר ומעודכן המחמיר את ההגבלות על לידות בית. (לדוגמא: חל איסור על הפעלת מקום המיועד לקבלת לידות , שאינו מוסד רפואי מורשה, חובה על מיילדת או רופא מיילד להפנות כל יילוד מעל 4 ק"ג באופן גורף לבית החולים גם אם הוא במצב מצוין, פעם בשעה יש לבדוק דופק ולחץ דם ליולדת..).
    אם ברצונה של האישה היולדת בבית לקבל מענק לידה מביטוח לאומי עליה להגיע לבית החולים עם תינוקה לבדיקה תוך 24 שעות מהלידה.
    אותו בי"ח יקבל את מלוא סכום ההשתתפות בעלות הלידה מביטוח לאומי (כ-8000 ₪ )על אף שהיולדת לא ילדה בבית החולים.
    אם לא עושה כך ,עליה להזמין רופא ילדים לבדוק את בריאות התינוק.
    ארגוני הנשים מנסים להפעיל לחץ על הממשלה והכנסת במטרה לאפשר ליולדות בחירה מלאה בלידה כאשר הן ייקבו לאן ילך הכסף המשולם ע"י המדינה.
     
    היחס של הממסד ללידות בית שונה בכל מדינה ומדינה.
    בהולנד המדינה מעודדת לידות בית , בין השאר באמצעות תמריצים כספיים שליליים למי שבוחרת ללדת בבית החולים ללא סיבה רפואית המצדיקה זאת.שיעור הלידות בהולנד הוא הגבוה בעולם – 30% מכלל הלידות מתקיימות בבית.
    בריטניה רואה בחיוב לידות בית בהריון בסיכון נמוך , והן כוללות בסל השירותים הרפואיים שיולדות זכאיות להם.לאחרונה אף יצאו המלצות בבריטניה הקוראות לנשים בהריון בסיכון נמוך להימנע מלהגיע לבית חולים ולהעדיף ללדת במרכזי לידה או בבית עם מיילדת מוסמכת .
    באירלנד לידות בית מותרות לפי חוק , אולם החוק אינו מחייב את המדינה לספק לנשים שירותים ללידות אלו במסגרת סל שירותי הבריאות.
    חוץ מהולנד, אחוז לידות הבית במדינות המערביות נמוך מאוד ( בין חצי אחוז לאחוזים בודדים).
    בהונגריה לידות בית אסורות עפ"י החוק .
    ב-2011 קבע בית המשפט שרופאה מיילדת שתמכה בנשים בעת לידת בית תישלח לשנתיים מאסר על כך שסיכנה חיי אדם במהלך פעילותה המקצועית.
     
      
    על אף שהממסד הרפואי בארץ מתנגד ברובו ללידות בית , מושפעים בתי החולים מהתפיסה העומדת מאחורי לידות אלו , ניתן לראות שבתי החולים מאמצים חלק מהעקרונות הללו ומציידים חדרי לידה בציוד שנועד להגביר את תחושה הביתית של היולדת , עמעום אורות , כיסאות נוחים ומתכווננים . בשנים האחרונות כמעט בכל בתי החולים הוקמו חדרי לידה טבעיים האמורים לתת מענה לרצונן של היולדות ללדת באופן הזה אך בצמוד לבית החולים.
     
    במסגרת גל החזרה לטבע שסוחף אחריו נשים שיולדות ללא משככי כאבים בליווי מיילדת מוסמכת ודולה, נשים שיולדות לבד הן הסמן הקיצוני .
    לעומת יולדות ממוצעות שרואות בלידה שלב שצריך לעבור בחיים , נשים אלו רואות בלידה תהליך מלא משמעות , אירוע פרטי , מכונן שאין לערב בו ידיים ועיניים זרות.
    לעומת הלידות בית המתוכננות מראש יש גם סוג של לידות בית שגם הן מתוכננות מראש אך הן ללא כל עזרה או תמיכה של גורם רפואי מוסמך/גורם מוסמך אחר ( מיילדת בית, תומכת לידה ), לידה זו היא לידה Unassisted. (לידה ללא עזרה).
    מדובר בנשים שבחרו כך מראש ולא על נשים שלא הספיקו להגיע לביה"ח   .
    נשים שבחרו ללדת בבית ללא כל עזרה הרחק מבית החולים רואות במרכז הרפואי מקום מסוכן שהן עלולות להיפגע בו – הן גם ממעיטות בבדיקות במהלך ההיריון.
    למשרד הבריאות אין נתונים לגביי מספר הלידות הללו בישראל אלא רק לגביי לידות שנעשו מחוץ לביה"ח , בין אם אלו לידות בזק באמבולנס או לידות בית מתוכננות בליווי מיילדת.
    במערב ,בעיקר בארה"ב , יולדות כך כמה אלפי נשים בשנה. אחת מחלוצות היולדות אנאסיסטד ברשת היא לורה שנלי, ילדה בבית 5 פעמים , ילד אחד לא שרד אך הסיבה לכך אינה קשורה בלידה.
    "לידה היא חוויה מינית, רוחנית, מאגית ומופלאה , אך לא כשהיא מאורגנת , נשלטת ומתומרנת בידי הממסד הרפואי" – כותבת שנלי.
     
    לא רבים שותפים לדעתה – מיכל בונשטיין  - העומדת בראש ארגון המיילדות בישראל ( אמה"י), טוענת שלידת בית דורשת מלכתחילה היערכות מקצועית של המיילדת , וכל לידה מציבה תנאים אחרים הקשורים במבנה חלל הבית , במרחק מבית החולים , באנשים האחרים שנמצאים בסביבת הלידה וכמובן במיומנות בטיפול במצבי חירום, גם אחרי הלידה נדרש מעקב מקצועי. לדבריה , יש מקום לגלות גמישות רבה יותר בתנאים הנדרשים מנשים המבקשות ללדת בליווי מיילדת , כדי שנשים לא ייבחרו ללדת אנאסיסטד בבית, רק משום שאינן רוצות ללדת בבית חולים, שם נשללת מהן האפשרות לעשות זאת עם מיילדת .
    ד"ר רמי מושונוב  - מנהל שירות גניקולוגי בבי"ח אסותא מתנגד גם הוא לכל רעיון של לידה עצמאית." גם לידות בית אינן מספיק בטוחות לדעתי , משום שאין בארץ מערך אמבולנסים כמו בהולנד ,למשל, שיכול לתת מענה למצבי חירום.אבל ללדת לבד זה ממש לחזור לתקופת האבן. נכון שב- 95% מהלידות הכול בסדר, אבל הרפואה מכוונת ל5% הנותרים, למצבים פתולוגיים ומסוכנים.
    כל לידה עלולה להסתבך, לידה היא מצב של סיכון , וחדר לידה נחשב לחדר טיפול נמרץ בשני מטופלים – האישה והעובר."
    מבחינה משפטית אומרת עו"ד וד"ר לרפואה שלהב קמחי , חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו מכיר בזכותו של אדם על גופו, ועל האוטונומיה שלו לעשות בו ככל העולה על רוחו ובלבד שלא יפגע בזולת.
    מאחר ועובר אינו מוכר כישות משפטית, זכותה של היולדת לבחור בלידת אנאסיסטד, תוך לקיחת הסיכון שייגרם במהלכה נזק לעובר. עם זאת, היולדת בלידת אנאסיסטד להיות מודעת לכך שהיא נוטלת את מלוא האחריות על עצמה.
    חשוב לזכור שלידת אנאסיסטד יכולה לקרות גם כשלא מתכוננים אליו, וחשוב להיות מודעים אליה – אישה שיולדת לידת בזק צריכה לשנן כמה כללים: להימצא במצב נמוך , על הברכיים, בכריעה או על שש, כדי שהתינוק לא ייפול מגובה, אין לנתק חבל טבור לבד – הדבר יכול לגרום לזיהום קשה – יש לחכות לצוות רפואי עם ציוד סטרילי מתאים ולהניח אם היילוד על גוף האם ולכסות את שניהם שכן היילוד מאחד חום במהירות.
     
    למרות כל זה יש נשים שבוחרות בדרך הזו, גלית גילה לב שבחרה בדרך זו אומרת" בידיעה פנימית ידעתי שאלוהים ייתן לי את הכוח ללדת כמו שבאמת הייתי רוצה, באופן טבעי, כמו בשדה , על האדמה". ההחלטה לכך הגיעה בעקבות לידת בנה בבית החולים והפריע לה "חוסר האינטימיות".
    בעלה אומר "קיבלתי את הרצון שלה ללדת בדרך שהיא בוחרת , אני סומך עליה".
    עוד יולדת בצורה זו אמרה" אני רוצה ללדת כמו חתולה, לבד, בחושך".
     עוד יולדת מספרת על ההחלטה:"הייתי מרוצה אחרי הלידה הראשונה שלי אבל משהו היה חסר , אחרי ששמעתי על לידת אנאסיסטד הבנתי מה זה היה אבל בעלי שיין חשש  מצאתי מיילדת
    אבל לא הייתי שלמה עם העניין."
    במשך ההריון דימיינה את עצמה יולדת ללא המיילדת, רצתה להיות לבד ובחושך.
     
     
    ואני...
    אני שירן , שבוע 33 להריון השלישי, וגם אני בחרתי בלידת בית, מתוכננת עם מיילדת בית.
    למרות שהעבודה היא לסיום הלימודים שלי בתור דולה,
    העבודה הזו בעצם היא עבודה בשבילי, לקרוא ולהתעניין ולהבין מאיפה הצורך והרצון ללדת בבית.
    להבין קצת מה העולם חושב על זה , מה הסטטיסטיקות, עושים דברים כאלה או שזה רק בראש שלי..?
    הלימודים פתחו אצלי את המחשבה על אפשרות אחרת ללדת ואני מאמינה שהיא נכונה עבורי.
    יש לציין שאני מהנשים שלא עברו כל טראומה בלידות הקודמות שלי בבית החולים.
    הלידה הראשונה הייתה חוויה טובה ומעצימה והשנייה קצת פחות.
    אני כמובן לא מקבלת שום פרגון מהסביבה הקרובה והרחוקה שכן זה משהו לא מקובל , מפחיד וחסר אחריות.
    אני לא חושבת שהייתי מסוגלת לחשוב או לעלות על דעתי את הרעיון הזה בלידה ראשונה, או את הרעיון של לידה אנאסיסטד  - זה באמת "אומץ" – אבל שאני כבר יודעת מזה הכאב הזה, ושיש דרך להתמודד איתו , אני חושבת שבלידות חוזרות, כמובן כשההיריון בסיכון נמוך, אין כל חשש ללדת בדרך שרק נבחר.
    אני באמת מאמינה שזה דרך הטבע ללדת , אני מאמינה שלידה באווירה שמתאימה ליולדת, רגועה וקשובה יכולה להביא לתוצאות טובות אם לא טובות יותר מבי"ח.
    ההיכרות לפני עם המיילדת, הבית שלי, מבצרי, הם יכולים להקל עליי.
    בעלי ,שהיה נגד מוחלט בהתחלה , קרא ולמד את העניין והיום הוא יותר משלים עם התכנית החדשה שלנו ללדת בבית  - עם חששות כמובן , אבל רגוע יותר וסומך עליי שאני עושה החלטה מושכלת ולא "נעה עם הזרם".
    אשקר אם אגיד שאין לי חששות ופחדים, למרות  שזה טבעי כמו לפני כל לידה, רק הפעם החששות והפחדים גדולים קצת יותר כי הסביבה דואגת לכך , אבל ברגע שאני ובעלי החלטנו שהולכים על זה אני משתדלת להשאיר את זה אצלי ולחשוב רק חיובי, חוויתי ועוצמתי.
     
     
    כמו שהתחלתי כך גם אסיים:
     
    "הגוף יודע לבד....."
     
     
     *הריון בסיכון נמוך =עובר יחיד , במצג ראש, שמשקלו 2.5-4 ק"ג , שבוע 37-42 להיריון, ללא סיבוכים בהריונות קודמים ובלי צלקות מניתוחים קיסריים קודמים.